שלום, ישנו בלבול גדול בכל הנוגע...

שלום,ישנו בלבול גדול בכל הנוגע לצילום אנשים - בוגרים וילדים.למיטב ידיעתי כאשר מצלמים ברשות הרבים - ברחוב, בשוק - אין צורך להחתים את המצולם על הסכמתו לפירסום התמונה. הרי לא צילמתי אותו בביתו ללא רשותו.בדרך כלל אני נוהגת להראות למצולם את תמונתו וכמעט תמיד הוא מרוצה.למרות זאת, לאחרונה התבקשתי להביא חתימה של המצולם המעידה על הסכמתו לפרסום התמונה.רוב התמונות שלי צולמו בשווקים וברחובות בסין, בטיבט ובדרום אמריקה.אשמח לדעת מה המצב החוקי בענין זה.

קצת יהיה קשה להביא הסכמה מחול. אבל ככול הידוע לי אם נעשה בתמונה שימוש מסחרי דהיינו את מתוגמלת עליה עליך להביא טופס הסכמה

הייהאם צלם עיתונות שמצלם אישיות כזו או אחרת ומפרסם אותה בעיתון,ומובן שהוא מתוגמל,האם הוא מחתים את המצולם?אני רואה הרבה צילומי סלבס שפשוט לא אוהבים את זה,והצלם עדין מתוגמל,ואני לא מאמין שהם חותמים הסכמה.ועדין לא ברור מה מותראהוד

לעניות דעתי צילום מסחרי וצילום עיתונאי הם 2 קטגוריות שונות מבחינת החוק הזה, אבל אני לא בטוח בזה.

שושנה שלום, 

פניתי בעניין לעו"ד תומר אפלדורף, שעוסק בתחום הזכויות יוצרים וקניין רוחני, להלן תשובתו:

ככלל ניתן לצלם אנשים ברשות הרבים כל עוד אין מדובר בצילומים פוגעניים (נניח חרדי בצמוד לפרסומת של אישה בעירום)
הזכות לפרסום, היא של ידוענים. משמע אם צילמת את בר רפאלי אוכלת קרטיב של נסטלה - הפרסום של הצילום פוגע ביכולת שלה למסחר יצירות
יש גם פסיקה בארץ בסכומים נמוכים כאשר נעשה שימוש מסחרי בצילומים של אנשים ספציפיים (לא ידוענים) לשם פרסום. בדר"כ ההנמקה הייתה שהפרסום היה במקום פרטי/סמי פרטי [קאנטרי קלאב]
מי שעוסק בצילום לצרכים מסחריים ואחרים במיוחד עבור גופים גדולים, שנוטים לתבוע אותם רצוי שיקבל הסכמה מהמצולם לפרסום. הדרך הכי טובה לעשות זאת, כך שזה לא מאיים על המצולם. זה לצלם אותו בוידאו מאשר את פרסום התמונה... לבוא עם טפסים זה נראה מאולץ ומאיים...

הייקודם כל תודה על התשובה.האם פרסום תמונה כאן באתר שיש לו פוטנציאל מיסחרי,האם זה נכנס בהגדרה של מסחרי.ואולי כדאי למחוק את האפשרות של מכירת התמונה על ידי  הצלם עצמו כדי להמנע מאי נעימות.אהוד

אנחנו לא מאפשרים הזמנה של תמונה לצילום בו יש פנים מזוהות כלשהן, בכל מקרה רצוי שכל צלם שמעלה תמונה שיש בה פנים של מישהו/י שיוריד את האפשרות של מכירת התמונה ובכך ימנע מצבים לא נעימים מיותרים.

שלום גיל,ראשית - המון תודות!
התשובה של עו"ד תומר אפלדורף פותרת את ההתלבטות  מבחינתי.כל התמונות שלי מצולמות ברשות הרבים: ברחוב, בשוק, במגרש משחקים ציבורי וכד' לפעמים אני מבקשת רשות לצלם. בדרך כלל אני נוהגת להראות למצולם את התמונה על מסך המצלמה. אם צילמתי ילד ואחד מהוריו בסביבה אני מראה גם להם.אינני זוכרת מקרה שבו המצולם או הורה כעסו. להיפך. זה "שובר את הקרח".
ולבסוף - אני מזמינה אתכם לראות תמונות שלי, שמוצגות ב"חלונות המוזיאליים" בקניון רמת אביב. בין השאר חלון אחד מוקדש לדמויות - ילדים ובוגרים - שצילמתי בגואטמלה ובסין.

רובכם צודקים והדברים נכונים בכ-80%.  ה-20% הנותרים נמצאים "בתחום האפור" הלא מוגדר בחוק, כמו למשל בתמונה הרצ"ב. שושנה- אם תרצי אשמח לפרט. 

שלום נאוה,ראשית אני מתנצלת על תגובתי המאוחרת.שנית - אהבתי מאוד את התמונה שצירפתולבסוף - אשמח אם תפרטי, כמוצע בהודעתך.תודהשושנה

שלום שושנה. ( ואין צורך להתנצל ! :) . קראתי את כל השרשור ובכדי שהתגובה לא תהיה ארוכה מידי, ( ובהתחשב בכך שלא כולנו מסתובבים כדבר שבשגרה עם טפסי הסכמה בכיס... ) אנסה לסכם ולהגיע ישר לשורה התחתונה והארוכה.. : גם אם אין לך כוונה מסחרית ! גם אם התמונה צולמה בפרהסיה ללא התנגדותו באותו רגע של המצולם !  גם אם הצילום אינו נלעג אלא מחמיא בעינייך !! ולאור דברים ששמעתי בעבר אישית מנסיונם של מורים וצלמי רחוב ועיתונות כגון - פליקס לופה , זיו קורן, ועוד, ולאור נסיוני האישי,  עלייך להפנים דבר אחד- אינך יכולה לצפות את תגובת האדם המצולם- לא בזמן התקרבותך וכיוון המצלמה לעברו, ובעיקר- לא את תגובתו ברגע שיתקל בפרסום התמונה ! !  לא כל מה שיפה, מחמיא ומדהים בעינייך יהיה כך גם בעיני המצולם !  רציתי בקצרה אבל בכל זאת אפרט : אחד מהמורים הנ"ל קיבל בחייו ממצולמים גם הסכמות, גם חיוכים וגם מכות ... האחר פירסם משהו חמוד ומשובח שצולם בפרהסיה ונפל על כאלה שתבעו אותו משפטית. אני אישית צולמתי ללא ידיעתי לפני כמה שנים תוך כדי שאני בנמל ת"א בשיא החורף והסערה, מהגב, לתדהמתי הרבה מאד נתקלתי בתמונה כשהיא פורסמה ללא ידיעתי ורשותי ע"י צלם זר בפוטולייט.  הוא לא מכיר אותי, לא שאל, אהב מאד את התוצאה, העלה את הצילום בסבבה, התגובות היו יפות. אני התפלצתי כשראיתי ! צלצלתי אליו דרך 144 ובמשך שעה ביקשתי שיוריד את התמונה- למרות שזה מהגב ולא מייד מזהים..  והוא מנגד התחנן שאסכים להשאירה כי מאד אהב אותה. הוא בטח חשב שאין סיכוי שדווקא אני אתקל בה. הוא והמגיבים חשבו שהתמונה יפה. אני חשבתי ששכבות הביגוד משמינות והשיער המתנפנף לא מסודר, והרוח העזה שהיתה באותו יום גרמה לי להיראות במין תנועה קלאמזית כזו. לבסוף ויתרתי לו וסיימנו את השיחה עם חיוך. עם מישהו אחר זה יכל להיגמר בתביעה. יש מצולמים כמו חתן-כלה, כביכול זה בפרהסיה. והם יפים ומחייכים, ו"מותר" גם לנו לצלם אותם במקביל לצלם הפרטי שלהם כי הם לא מתנגדים באותו הרגע ! אולי כי עסוקים ונרגשים מידי, אולי מתביישים. עם צילומי ילדים בכלל כדאי להיזהר. נתתי לך כמה דוגמאות על קצה המזלג ונק' למחשבה.  בהצלחה :) 

היי גיל. קראתי את השרשור של שושנה ואת תגובתך. אקח את הטיפ שלך לגבי ההקלטה ובכל זאת רציתי לדעת מהיכן אני מביאה הסכם ( חוזה ) כזה על מנת להיות מכוסה  במידה ולא הקלטתי .

תודה

שלום שושנה,גם אני התלבטתי מה לעשות כשרציתי להרחיב את אופקי ולצלם בני אדם כשעד כה צילמתי נופים, עצמים וכ״ו. קראתי מאמרים שונים מצלמים מיקצועיים והחלטתי ללכת על בטוח.
הורדתי קווצים של טפסים שנקראים ״טפסי שיחרור״, אחד למבוגרים שיכולים לחתום בעצמם ואחד לקטינים, שבהם חותמים הורים. עיבדתי אותם בהתאם לצורך שלי והדפסתי מספר העתקים שנמצאים בתרמיל הציוד. יש לי גם גרסאות בPDF בנייד שלי שאפשר להדפיס לפי הצורך או להחתים על המסך. 
הזדמן לי לצלם מתעמלת בת 12 בארועי התעמלות (Gymnastics) ולפני כן ביקשתי מהוריה שישאלו אותה אם היא מסכימה, לאחר מכן הסברתי להם שאני מעוניין לצלם אותה וביקשתי שיעיינו בטופס. קיבלתי את הטופס חזרה עם החתימות של שניהם בנוסף לחתימה של מי שהעיד על חתימתם. הם עשו זאת בלי שאלות ובהבנה שזה מגן על זכותה של ביתם, על זכותם כהורים וגם עלי. בטופס מודגש שהצילומים יופצו רק כמו שהם ולא יעשה בהם עיוות לשום מטרה. 
אז אני מציע שאפילו אם מישהו נותן אישור בעל פה, לא יזיק להחתים אותם על טופס שיחרור תוך הסבר שאישור כזה בכתב מגן על זכותם וגם מאפשר לך להפיץ ולמכור את הצילום. תמיד ישנה אפשרות שהמצולם יתחרט יותר מאוחר ויבקש לבטל את השחרור ואז אפשר לפעול כרצונם ובאותו הזמן להיות מוגן מהפצת או מכירת הצילומים עד אז היות והיה בידכם טופס שיחרור חתום עם תאריך.
אני לא עוקב כל כך אחרי חוק זה או אחר, פשוט משתמש בהגיון ומכסה את עצמי לכל מיקרה.

שלום ברי,תודה על תגובתך.
מה שמעניין אותי בצילום אנשים הוא הספונטניות והתפישה של הרגע המיוחד.לא מדובר ביצירת "בוק" של צלם דוגמנים, או צלם שמתמקד באירועים ויכול להחתים את נושא התמונה.אני לא מעזה "לתפוש " דמויות בארץ. מסתבר, שלמרות הכיסוי החוקי, לפעמים זוהי הסתבכות לא רצויה.
גם הדרך שלי לא תמיד בטוחה. אני יכולה לספר על תמונה שלי שפורסמה ואחר כך נגנבה ופורסמה ע"י עיתון בחו"ל ללא ציון שמי עם הסבר לא נכון לרקע שבו התמונה צולמה, כאילו צולמה באותה מדינה...באופן מקרי העיתון הגיע לידי...
למקרים שציינת, הצעתך הגיונית.

שלום שושנה,
צר לי לשמוע שנגנבה לך תמונה. נראה לי שזה החלק האפל שבאפשרות הקישור וההפצה כיום.

אני בהחלט מבין את החששות שלך מצילום רחוב ספונטני. כנראה שזהו נושא שהחוקים החברתיים והמשפטיים משתנים ממקום למקום.

את צודקת בכך שאני מיישם את טפסי השיחרור רק עם מי שאני מתכוון לצלמו לפני כן. זה לאו דווקא לצילום פורטרייט, כפי הדוגמה שנתתי זה יכול להיות לפני ארוע מסויים שבהם הם ישתתפו. זה כמובן יותר קל כשמדובר במישהו שאנו מכירים אך גם במיקרה זה כשהמצולם עלול לומר לי שלא צריך שיחתמו על טופס, כדאי לדעתי לנסות לשכנע אותם שזה דבר טוב וזה לא יזיק.

אני מצרף דוגמה שמראה את המצולמת שעבורה קיבלתי טופס חתום. בתמונה זו היא היחידה שאפשר לזהותה. הפנים של שאר המתעמלות מוסתרות באופן טיבעי כך שלא נוצרה לי בעיה שלא קיבלתי שחרורים נוספים. אפשר לטעון שהמקום הוא פומבי ואין פה הגנה על זכות הפרט אם יוצא שפנים של אחרים נראים בתמונה. רוב הקהל מצלם שם את המשתתפות שהן בנות משפחה.

אני מבין את הדילמה שלך בהעדרות קו ברור והגנה מפני תובעים פוטנציילים. במיקרים כאלו אני מסכים איתך שכדאי להמנע מלצלם זרים ברחוב.

אם מישהו רואה אותך עם מצלמה ומחייך לעברך ומזמין אותך לצלם אותם, אולי זה לא יהיה בדיוק ספונטני אך אפשר לשאול אם אפשר לצלם אותם. אולי אפילו יסכימו להשתתף בתמונה בדרך טיבעית פחות או יותר.  

בהצלחה רבה

תודה ברי, בהצלחה,שושנה