ערב טוב,
בבלוג שלי פרסמתי אמש פוסט תחת הכותרת: "אבא, למה אתה אוהב לצלם?". הפוסט עוסק בתשובה לשאלתה של בתי הקטנה- מדוע אני אוהב לצלם?...
אשתי הציעה לשתף גם אתכם בפוסט הזה, אז הנה הוא...:
http://cafe.mouse.co.il/post/2363980/
שלום מריוס,
גם ההתייחסות שלך לעולם הצילום הייתה מרגשת ומעמיקה, וניכר שאתה אוהב את התחביב הזה ומצליח גם אחרי כל השנים להתרגש מן ההישג שבצילום מוצלח, בהקפאת הרגע המושלמת. אני מניח שההתרגשות הזו היא תמצית המניע לאהבת הצילום, והיא ממש נהדרת בעיני.
שנה טובה גם לך ואאחל לך (וגם לי) עוד שנים רבות של צילום והנאה מן התחביב האהוב עלינו כל כך.
דן
תודה רבה ששיתפת בתשובה לשאלה שאני לא פעם שואלת את עצמי, מה אני אוהבת יותר, לטייל או לצלם, ולמה, והמשפט שכתבת שהצילום זו הדרך שלך להתפעל מן העולם בכל רגע נתון, מתאים לי כמו כפפה ליד. השנייה הזאת של הקליק אכן מגלמת בתוכה את כל המרכיבים שציינת, ובעיקר ראייה יצירתית ואיזשהו דחף פנימי להגיד משהו באמצעות אותו אימיג' וויזואלי. ושיהיה מעניין ומקורי ומיוחד, ובעיקר שלי. במיוחד בתקופה הנוכחית, כשהצילום הפך לאקט כ"כ יומיומי, כשכולם כל הזמן מקליקים את עצמם לדעת, וסתם, כשכבר קיימות כ"כ הרבה תמונות שצולמו וההרגשה היא שהצילום הפך מאמנות למשהו סתמי, בכל זאת למצוא ערך ומשמעות וייחוד בתמונה הזאת - שהיא שלי.
התופעה שתארת של להסתכל על העולם דרך העינית ולמסגר פריימים מעניינים, למצוא את הסיפור בהתרחשויות הוויזואליות הסובבות אותך, גם אם אין עלי מצלמה - זה כנראה משהו שמאפיין צלמים שנגועים חזק בחיידק... אבל זאת אכן הנאה, ועבורי התוצר הסופי חשוב הרבה פחות לעומת רגע הצילום עצמו, כשאני בטבע מול הנוף, או הפרח, או האנשים ברחוב, או כל אובייקט אחר שאני בוחרת להכניס לפריים - באותו שבריר שנייה אני הופכת לעין גדולה שמתבוננת ומתעדת, העולם כולו מבחינתי לא קיים. זה רגע של יצירה, של הנאה. והמצלמה היא המכשיר שמאפשר את זה.
אני חדשה פה באתר ושמחה לגלות שיש עוד אנשים שחושבים ומרגישים כמוני. אני רואה אנשים מקליקים במצלמות שלהם בכל מקום, כל הזמן, רק שבעידן הנוכחי של הזניית הצילום, לך תדע מה עובר להם בראש ברגע הקליק.
אז כתבת פה פוסט שנתן לי הצצה מעניינת למה עובר בראשו של אומן אמיתי שעושה רושם ששואב הנאה אמיתי מכל קליק וקליק...
(בטיול האחרון בנפאל התפלאתי כל פעם מחדש ממאסת המצלמות שנתקלתי בהן הן אצל התיירים והן אצל המקומיים. כולם עומדים מול ההר ומקליקים בטירוף... כמובן שגם אני צילמתי את ההר, וגם את התיירים... ככה גם אני נראית כשאני כל כולי עסוקה בתוך ההכנות לקליק?)