כמה רדוד ושפל כדי לזכות בפרסום ?
אסון כבד פקד אותנו, שריפת ענק בכרמל, ועשרות הרוגים.
אתר אינטרנט "מגזין המושבות", פרסם תמונות, ולא מעט של הצלם יואב איתיאל.
ראיתי היום את התמונות, ואני מזועזע שאין מילים לתאר.
התמונות לא חוסכות מהצופה זוועות מהגרועות ביותר שאפשר לדמיין.
צילומי גופות חרוכות של הרוגי האוטובוס, אנשים צעירים, שעוד לא הביאו אותם לקבורה, ותמונות גופותיהם מפורסמות בצבע מלא, אני אישית הזדעזתי שמציגים תמונות כאלה מבלי לטשטש ולרטש פרטים מסויימים בתמונה.
שקלתי אם להעלות את זה לפורום, החלטתי שנכון כן לפרסם.
אשמח לתגובות, לשמוע לכאן ולכאן, לפתוח דיון שדורש מאיתנו, הצלמים חשבון נפש, ולהגדיר, איפה הגבולות שאנו שמים לעצמנו בצילום אירועים ותיעוד.
עד כמה רחוק אפשר ללכת, מה כן ומה לא, מהו גבול האנושיות שבנו, ומתי הגבול הזה נחצה.
התמונות מוצגות באתר מגזין המושבות בקישור הזה.
אני מזהיר מראש, התמונות קשות מאד לצפיה.
שתהיה לכולנו שבת שלום ושבוע שקט.